תיאמין (ויטמין B1)

ויטמין זה בעל חשיבות רבה לגוף בשל השתתפותו בתהליכים ביולוגיים רבים מאוד, כמו סיוע לחילוף חומרים תקין של חלבונים ופחמימות ולתהליכי הפקת אנרגיה ואספקת חמצן לגוף, ולתמיכה בפעילות מערכות העיכול והעצבים. תיאמין נספג בעיקר בתחילת המעי הדק ומצוי במגוון של מקורות מזון מן החי כמו בשר, דגים, מוצרי חלב ומן הצומח בירקות וירקות כגון חסה, תרד, זרעים ואגוזים ובכמות גדולה בשמרי בירה, בקטניות ובדגנים מלאים.

יש לציין כי מאגרי הויטמין מוגבלים בגופנו (רק כמות קטנה של הויטמין נאגרת בגוף) ולכן חוסר עלול להתפתח די מהר (המאגרים מספיקים לרוב בין 18-20 יום).

מה יכול לקרות במצבי חסר? כשיש חסר בויטמין עשויים להתפתח סימפטומים כמו:  אובדן תיאבון, חולשה, נדודי שינה, עצבנות, פגיעה בזיכרון וירידה במשקל. מחסור חמור עלול לגרום למחלת ברי-ברי הגורמת לפגיעה במערכת העצבים, במוח ולפגיעה חמורה בשריר הלב.

כיצד נגרם מחסור בB1?

בדרך כלל מצריכת מזון ירודה, מחלות מעי דלקתיות וניתוחים שונים במערכת העיכול, כגון ניתוחים בריאטריים.

המחסור נגרם לרוב משילוב של ירידה בצריכה מזון, ירידה בחומציות הקיבה, תזונה המבוססת על פחמימות פשוטות, ממתקים ומיצים וממצבים של הקאות מתמשכות מהם סובלים מטופלים רבים לאחר הניתוח.

יש לציין כי לא מנטרים בקביעות רמות תיאמין לאחר ניתוחים בריאטרים אלא במקרים של ירידה מהירה מאוד במשקל, הקאות ממושכות, הזנה תוך ורידית, אלכוהוליזם, מחלות מערכת עצבים, כבד או אי ספיקת לב. כמו כן, אין כיום המלצה למינון אפקטיבי למניעת חסר ועליו להיות כלול בתוסף המולטי ויטמין שצורכים לאחר הניתוח.

על כן בעיקר ב3-6 חודשים הראשונים ישנה חשיבות עליונה לתיסוף שלו כחלק ממולטי ויטמין בכמות הגבוהה יותר מהמינון למניעת חסר באוכלוסייה הבריאה.

נתון מעניין הוא כי מחסור בתיאמין צוין גם בנבדקים הסובלים מהשמנת יתר, כאשר מחקר אחד התייחס לשכיחות של 15-29% בנבדקים המיועדים לבצע ניתוח בריאטרי. עלתה השערה מעניינת נוספת כי תזונה המבוססת בעיקרה על מזון ושמנים מעובדים עשויה לתרום לחסר בשל היותם דלים מאוד בתיאמין.

לסיכום, הכמות המומלצת לצריכה יומית בהתאם להמלצות הבינלאומיות לכלל האוכלוסייה הבריאה הינה 1.2 מ"ג/יום. כידוע מטופלים בריאטרים צריכים מינונים גבוהים יותר לצריכה לצורך ספיגה יעילה.  במולטי הויטמין שלנו בריאמיל (בכדורי לעיסה ) המיועדים לרוב לשלושת החודשים הראשונים לאחר הניתוח יש מינון של 50 מ"ג ( 25 מ"ג לכמוסה) ובכדורי הבליעה המיועדים לרוב לשישה חודשים והילך לאחר הניתוח יש מינון של 10 מ"ג ליום.

עם זאת, בכל מצב של חשד לחסר בתיאמין או במטופלים עם גורמי סיכון לחסר יש לטפל בהתאם להנחיות במצבי חסר במינונים גבוהים פי 5 עד 10 בהתייעצות רופא גם ללא הוכחה בבדיקות דם. מניסיון קליני, מומלץ כי מטופלים שלא יצליחו לבצע מעקבים סדירים לאחר הניתוח, יקבלו הנחייה לתיסוף תיאמין במינון של 100 מ"ג ליום למשך שישה שבועות לאחר הניתוח.